עצם המפגש עם מנהיג בשיעור קומה שלא קם כמוהו בהיסטוריה של העולם, בכוחו לשנות ולהעצים את האדם העומד מולו לאין ערוך.
ואולי מפאת זה הרבו לחטוא במדבר, שזה באופן מתמיה היה פלא בהשוואה לדרגות הגבוהות שהגיעו אליהם במעמד הר סיני.
כיום בימינו צאצאיו של יתרו אלו הם בני העם הדרוזי שמשום מה דתם אפופה במסתורין, וכשהם גודלים הם עצמם אינם יודעים על דתם עד הגיעם לגיל ארבעים ומעלה.
האם עצת יתרו לעם ישראל היתה טובה או רעה
האם עצת יתרו חותן משה אשר הגיע ממדיין בהשיבו את ציפורה אשת משה ואת שני בניה אחר שילוחיה, היתה עצה טובה בשביל עם ישראל או עצה גרועה? כמאמר הפסוק "וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב… לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"?
משה רבינו הוא המנהיג האגדי שלא היה כמותו מעולם "וְלֹא־קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל־פָּנִים" (דברים לד, י), שסחף אחריו עם שלם והוציא אותו מעבדות לחירות אל המדבר "הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (שם ח, טו). כיצד הוא הצליח לסחוף אחריו עם שלם ? אין מנוס מלהסביר שזו היתה התוצאה של הניסים והנפלאות של עשרת המכות בארץ מצרים, כאשר שיאה של היציאה לחירות היתה קריעת ים סוף, שאז עם ישראל בכל לבו ונפשו עמד והצהיר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד, ל). באותו הרגע עם ישראל מבין שאנחנו לא עם ככל העמים אלא כל הווייתנו וכל מציאותנו כעם סגולה הוא בזה שאנחנו שונים מכל העמים, כי כל ההנהגה של עמנו היא על ניסית, שהיא הנהגה מעל הטבע.
ולכן כשיתרו חותן משה מביט איך כל העם עומד על משה מן הבוקר עד הערב, אזי בראיה של גוי שעומד מן הצד זה נחשב להתנהלות בלתי תקינה. כביכול משהו פגום בתהליך ההנהגה והמשילות של העם, כיון שגוי מחפש את האסתטיקה, את הסדר ואת היופי, כי ההבטה של גוי על החיים זה בעיקר החיצוניות, וכל רצונו שדברים יעבדו חלק בצורה מאורגנת, מסודרת ויעילה.
אבל עם ישראל, שהעיקר אצלו זה המשמעות הפנימית של הדברים, מסתכל על הדברים מזווית ראיה אחרת לגמרי. עצם המפגש עם מנהיג בשיעור קומה שלא קם כמוהו בהיסטוריה של העולם, ועצם הידיעה שיש לאדם העומד בתור שיודע שבפגישתו עם משה רבינו הוא לא מדבר עם בן תמותה רגיל, אלא הוא מקבל מסר ישיר מבורא עולם שמדבר מתוך גרונו של משה שמדריך אותו מהו תפקידו בעולם ומהי הדרך הטובה ביותר לממש מטרה זו, ואיזו מידה רעה שיש בו עליו לתקן. עצם הפגישה הזו עם נביא ברמה הכי גבוהה שהיה לנו אי-פעם, צריכה לגרום לאדם הרגשת התרוממות רוח שהנה הוא הולך לקבל מסר ישיר מבורא עולם שבחר בנו מכל העמים.
עצם הפגישה הזאת, היא אשר תגרום לאדם להפוך ולהיות ירא שמים בתכלית היראה, ואז בכל פעם שהיצר הרע ינסה לגבור עליו הוא יזכר במעמד הנשגב של הפגישה הנעלה עם משה רבינו, ובוודאי ימנע מלחטוא. ולכן העצה והאזהרה הזו שיתרו נתן למשה 'נבול תבול גם אתה, גם העם הזה אשר עמך', וכל החששות האלה הם חסרות שחר כשזה מתייחס לעם ישראל. וכי ניתן להעלות על הדעת שבורא עולם לא יודע את המגבלות של משה?! וכי אפשר לחשוב שבורא עולם יטיל תפקיד הנהגה כה חשוב על המנהיג שהוא בחר ולא יצייד אותו בכוחות על שיאפשרו לו למלא את תפקידו הרם והנשגב?!
יתירה מזו, וכי לא קראנו בפרשת כי תשא שמשה רבינו פונה אל ה' ואומר לו "ראה אתה אומר עלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי" (שמות לג, יב)?! מכאן רואים בעליל שלאחר חטא העגל משה רבינו מבקש מה' שיודיע לו איזה מלאך הוא הולך לשלוח כדי ללוות את עם ישראל וכדי שיהיה עם משה ויסייע לו בהנהגת העם. כי רק משה רבינו שהגיע לדרגות כאלו גבוהות יש באפשרותו להבדיל בין סוגי המלאכים שהקב"ה עומד לשלוח לו על מנת לסייעו, ולכן רצה לוודא שזה יהיה מלאך עם עוצמות גדולות. כי הרי אנחנו יודעים שיש כל מיני דרגות למלאכים, שנקבעת לפי קרבתם אל בורא עולם. ככל שהם יותר קרובים כך מעלתם ודרגתם יותר גבוהה. יש מלאכים שקרובים ביותר לבורא עולם שפניהם פני אריות, ויש מלאכים שאין להם את הזכות לראות את בורא עולם ולכן הם שואלים 'איה כבוד מלכותו להעריצו'. ופה משה הענק שבענקים שמבין במלאכי שמים מבקש שסוג העזר של המלאכים שהקב"ה מתעתד לשלוח לו יהיה הסוג הגבוה והמרומם ביותר, כפי התיאור על משה בתהלים (סח, יט) "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם". מכאן אנחנו רואים שתפקידו של המלאך היה לסייע לו בכוחות על שלא משתווים לשום כח אנושי, וההוכחה לכך, שרואים בפועל שמשה הנהיג לבדו עם שלם במשך ארבעים שנה, ולפיכך בוודאי שאין בטענתו של יתרו "נבול תבול" שום הבנה בהנהגת ה' את עם ישראל, שכולה ניסית ומעל הטבע.
יתירה מזאת, בעצם העצה הוא גרם נזק לעם ישראל. כי עם ישראל היה אז רק בתחילת התהוותו כעם, וזה הזמן הכי חשוב לחזק את הקשר האישי בין העם למנהיג. להמחשת הענין, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות אם היו אומרים לאדם שהוא צריך לפגוש את נשיא ארה"ב וצריך לחכות שנה בתור הוא בוודאי יהיה מוכן לחכות בסבלנות, כי כל דבר חשוב וכל פגישה עם אדם רם מעלה, מבינים שזה תהליך שלוקח זמן. וכי מה הוא נשיא ארה"ב בהשוואה לפגישה עם המנהיג האגדי שמייצג את בורא עולם?!
והרי אנחנו יודעים שבמעמד הר סיני עם ישראל הגיע לדרגות מאד גבוהות, כמאמר חז"ל (מכילתא בשלח) "מה שראתה שפחה על הים לא ראה יחזקאל בן בוזי". ולכאורה, איך יתכן הדבר ששפחה תראה יותר מיחזקאל שהיה נביא מוצהר של בורא עולם שהשמים נפתחו בפניו וראה מעשה מרכבה כמתואר בתחילת ספר יחזקאל (פרק א')?! אלא, אנחנו צריכים להבין מכך, שכאשר בורא עולם יורד על הר סיני כמו שאנחנו רואים בפרשתינו, זאת אומרת שבורא עולם בעצמו בא להפגש עם עם ישראל, ולפיכך זכתה שפחה לראות מה שלא ראה הנביא יחזקאל.
וכך גם אנחנו רואים שאפילו כשמשה רבינו ביקש "הראני נא את כבודך" (שמות לג, יח), ענה לו הקב"ה "כי לא יראני האדם וחי", ואילו כאן עם ישראל מקטנם ועד גדולם הולכים לשמוע את בורא עולם מדבר אליהם ישירות. מזה אנחנו מבינים שכדי להיות מסוגל לשמוע את בורא עולם מדבר ישירות, אדם צריך להיות בדרגת נבואה גבוהה, כמו שראינו אצל האבות שהקב"ה אומר לאבימלך שהעניש אותו בעונש עקרות מכיון שניסה לקחת את שרה אמנו לו לאשה, "כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם" (בראשית כ, יח), ואז לאחר שאבימלך מוכיח את חפותו בזה שלא נגע בה ובאומרו שלא ידע שהיא אשת איש, הפסוק אומר שכדי להתרפאות עליו לבקש מהנביא שיתפלל עבורו כנאמר "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה" (שם כ, ז), רואים שכל אחד מהאבות שדיבר עם בורא עולם הגיע לדרגות נבואה גבוהות. ואם כן רואים מכאן שאין אפשרות שהקב"ה ידבר עם האדם לפני שיביא אותו למדרגת נבואה, ולכן הקב"ה היה צריך לרומם את עם ישראל לדרגות נבואה גבוהות כדי שיהיו מסוגלים לשמוע את קול ה'. ולפיכך, בהיות עם ישראל בדרגה כל כך גבוהה ורוממה, עצם המפגש עם משה רבינו היה מקיים ומחזיק את מעלתם הגבוהה לבל ירדו ממנה.
אם כן מדוע משה הסכים לעצתו של יתרו?! – כי משה רבינו שהיה עניו מכל האדם, הבין שהנהגה כזו מעל הטבע כשמדובר בעצמו עלולה להתפרש כגאווה, וכן בענוותנותו הגדולה לא החשיב את עצמו שיש לו עדיפות על שאר הזקנים בעם, ורצה שאף הם יהיו כמוהו מעורבים בהנהגה של העם, למרות שבעצם אף אחד מהזקנים לא יכול היה להשתוות לדרגתו של משה רבינו. ואם כן בעצה הזו של יתרו עם ישראל יצא נפסד, ואולי מפאת זה הרבו לחטוא במדבר, שזה באופן מתמיה היה פלא בהשוואה לדרגות הגבוהות שהגיעו אליהם במעמד הר סיני.
מה קרה ליתרו לאחר הביקור אצל משה במדבר?!
את יתרו הכרנו לראשונה כשמשה בצעירותו בורח מפרעה שרוצה להרוג אותו, ומגיע למדין ויושב על הבאר. אז מגיעות בנות יתרו שהיו רועות את צאן אביהן ומתחילות להשקות את צאנם, ופתאום מופיעים הרועים הגברים ומסלקים אותם. משה עם חוש הצדק המפותח שלו לא יכול לסבול עוולה שכזאת ונלחם ברועים, כי הלא הן היו ראשונות בתור ומדוע אתם מסלקים אותן? ואז וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם.
לאחר מכן כשהן חוזרות לאביהן, הוא שואל אותן בתמיהה מדוע מהרתן לבוא היום?! והן עונות: "איש מצרי הצילנו מיד הרועים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן".
יתרו שהיה כהן מדין, אדם בעל מעלה נכבדת, מבין שמדובר פה באדם מיוחד ביותר. כי הרי אדם זר שמגיע למקום חדש היה צריך לחשוש מאד להתעמת עם אנשי המקום, כי הרי הוא בודד והם רבים! ומכיון שהוא זר ואין להם שום קשר אתו, כאשר הוא בא ומנסה להכתיב להם התנהלויות חדשות הנוגדות את מנהגי המקום, הרי הוא מכניס את עצמו בסכנה גדולה, וכמו שראינו אצל לוט שאנשי המקום שהיו בני בליעל אמרו ללוט "הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט? – עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם" (בראשית יט, ט). ובוודאי הרועים היו יכולים להרע מאד למשה עד כדי רציחה.
לכן יתרו הבין שמדובר כאן באישיות כבירה, אדם מורם מעם, ולכן הוא שואל לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ, כזה איש אסור לעזוב! קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. כי על ידי הסעודה היה יתרו חפץ להכיר את משה, ו"גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים" (סנהדרין קג:), והיה משתדל לשכנעו לשבת עמו כי היה חפץ בו בתור חתן לבתו, ומשה הסכים, כנאמר: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה (שם ב, כא).
ואילו בפרשתנו התורה מציינת "וישמע יתרו כהן מדין" ללמדנו שיתרו היתה אישיות חשובה ומפורסמת מאד בעולם של אז, כמו שבימינו אנחנו מחשיבים את האפיפיור שיושב בוותיקן בתור המנהיג של הנוצרים. ולכן כשהוא מגיע אל המדבר התורה מדייקת "ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו" למרות שאשתו ושני בניו של משה גם הם באו אתו והיינו סבורים שבתור בעל המשפחה התורה היתה צריכה להדגיש שהיציאה היא לקראתם, מכל מקום התורה הדגישה שיצא משה לקראת חותנו, להבליט את גודל מעלתו של יתרו שהיה אדם חשוב בפני עצמו, ולכן משה נהג בו כבוד גדול בסעודה גדולה שערך לכבודו, כנאמר וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
לאחר שמשה רבינו סיפר לו אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, את כל הניסים וכל הנפלאות של עשרת המכות ושל קריעת ים סוף, אמר יתרו עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. הוא הבין שהקב"ה עשה מדה כנגד מדה, שהרי פרעה אמר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ (שם א, כב) ולכן הקב"ה העניש אותם במדה כנגד מדה גם במים כשהטביע אותם בים, כנאמר וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד (שם יד, כח).
באותו רגע החליט יתרו שהוא מתגייר והופך להיות חלק מהעם היהודי. בספר במדבר יש הרחבה בענין, ובה אנחנו רואים את משה רבינו מנסה לשכנע את יתרו שישאר איתם במדבר באומרו נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. יתרו בתגובה מסרב להצעה ואומר: לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ, ומשה ממשיך בנסיונות השכנוע ואומר: אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. רואים שמשה נותן ליתרו הבטחה ענקית ש"הטוב ההוא" אשר ייטיב ה' עמנו, שהוא העולם הבא ינתן לך, יתרו, באם תשאר להיות אתנו.
השאלה שנשאלת היא, מדוע משה כל כך מנסה לשכנע את יתרו שישאר?! הרי בעצם יתרו מסביר שיש לו כוונה טובה בזה שהוא רוצה לחזור לעמו ולמולדתו, כי הוא רוצה לגייר את כל העם שלו שיקבלו על עצמם להאמין באל אחד, ויעזבו את האמונות הכוזבות והשקריות ועבודת האלילים שהיו מנת חלקם עד אז.
אלא, שמשה בראייתו הגדולה כנביא ה' ראה שאם יתרו ישוב לעמו ולמולדתו הוא לא יחזור שוב אל המדבר כדי להצטרף אל עם ישראל במסעו אל הארץ המובטחת, ואז הוא יסכן את גירותו. והסיבה שלא ירצה לחזור, כי אם יחזור יהיה טפל למשה, וצריך להבין שליתרו היה אז כבוד גדול בקרב העם הַמִּדְיָנִי, שהיה נחשב בעיניהם כמנהיג הרוחני העליון, בסדר גודל של האפיפיור בימינו.
ולמרות שיתרו הודה למשה על גדלותו של בורא עולם כמו שאמר "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים", וידע שהדת היהודית היא הדת היחידה והאמיתית, ובנוסף גם עבר תהליך של גיור שבו קיבל את אמונת ודת ישראל על עצמו, בכל אופן לא היה מוכן לוותר על הכבוד הגדול שהיה מנת חלקו כשישב בתוך עמו ומולדתו. ואפילו שכששב לעמו הצליח במשימתו והשפיע עליהם לנטוש את כל האמונות הכוזבות והצליח לקרבם לדת ישראל, למרות זאת לא היה בכוחו להפוך אותם לחלק אינטגרלי מעם ישראל כי אם היה רוצה להפכם לגרי צדק היה צריך להביא את כל עמו אל המדבר כדי להצטרף למסע של עם ישראל, ואת זה הוא לא היה מסוגל לעשות מהסיבות הנ"ל, ולכן הוא אף פעם לא נהפך להיות יהודי של ממש.
לאחר מכן אם נדלג על ההסטוריה אנחנו פוגשים את צאצאיו של יתרו בתור "העם הקיני", שהיו יושבים כעם נפרד בתוך הטריטוריה של עמלק. ולכן כששאול המלך קיבל ציווי מאת ה' למחות את עמלק, פנה אל העם הקיני שהיו צאצאיו של יתרו ואמר להם לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ שלא אצטרך להשמיד גם אתכם, כי אַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם (שמואל א' טו, ו). ומהו החסד? – זה שהעם של יתרו נענה לבקשתו של יתרו לעזוב את אמונות הכזב שהיו מנת חלקם ולהפוך לעם שמאמין באלוקי ישראל. ולכן הם אכן לא הושמדו על ידו, כנאמר: וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.
כיום בימינו צאצאיו של יתרו אלו הם בני העם הדרוזי שמשום מה דתם אפופה במסתורין, וכשהם גודלים הם עצמם אינם יודעים על דתם עד הגיעם לגיל ארבעים ומעלה. אך מעניין מאד שאחד המאפיינים בדתם שידוע ומפורסם אצלם המושג של גלגול נשמות, ויש סיפורים רבים כמו על הילד בגיל ארבע שפתאום התחיל לדבר אנגלית ותיאר את עצמו כבחור עשיר באנגליה שנסע במכונית יוקרה במהירות מופרזת ונהרג, וכאשר ההורים חקרו הם הגיעו לאותה המשפחה באנגליה והסיפור התגלה כאמיתי. הרעיון של גלגול נשמות מהווה הוכחה לכך שאנחנו בעולם חולף כאשר הנשמה היא נצחית, ופטירתו של האדם היא לא סוף אלא יש המשך לנשמה שהרי היא נצחית. וזהו דבר שמייחד את העדה הדרוזית ומראה שיש להם דרגות רוחניות יותר ממה שיש לגוי הממוצע, בגלל הקשר ההיסטורי שלהם לעם ישראל ולמשה רבינו.
איך אפשר לראות קולות?!
